#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קצא. כתובה, מזונות ופרנסת נדוניא האם נגבות ממטלטלים, מדינא דגמרא ובזה""ז? "	"מדינא דגמרא נגבות מקרקע ולא ממטלטלים לרבא. להלכה כתבו התוס' (ד""ה ממקרקעי) שבזה""ז כולם נגבים ממטלטלים."	כתובות נא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצב. אשה שנאנסה האם אסורה לבעלה, וכיצד יתכן שאשה שזינתה ברצון מותרת לבעלה? 	"אשת כהן נאסרת באונס. לאבוה דשמואל גם אשת ישראל דחיישינן שמא תחילתה באונס וסופה ברצון אא""כ אמרו עדים שצווחה מתחילה ועד סוף. ולרבא כל שתחלתה באונס וסופה ברצון מותרת שיצר אלבשה. אשה שזינתה ברצון מותרת לבעלה בקידושי טעות, כגון על תנאי ולא נתקיים התנאי ומותרת לו לפי שאינה אשתו אלא פנויה בעלמא."	כתובות נא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצג. תני חדא נשים ששבה המלך לתשמיש מותרות לבעליהם ושהליסטים גנבו אסורו ת. והתניא איפכא? 	"במלכות אחשורוש מותרות לפי שמלך גדול הוא ויודעת שלא ישאנה ובעילתה באונס <sup>לו</sup>. במלכות בן נצר שליסטים היה ולכד עיירות ומלך עליהן אסורות שסוברות שינשא להן ונבעלות ברצון <sup>לז</sup>. כשהליסטים בן נצר אסורות וכנ""ל. ובליסטים דעלמא מותרות שאפילו לקוחים שלו קשים להם ולפיכך אינן אלא אנוסות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לו.  הקשה הרשב""א מה החידוש שמותרות הרי ראינו שנלקחו באונס ומדוע נחשוש שנתרצתה לו בסוף ותירץ בשם ר""ח שהחידוש הוא שאע""פ שאינן צועקות מותרות לישראל בעליהם, שמה שלא צווחו הוא מכיון שידעו שאין מידו מציל.
<br>לז.  והרשב""א לשיטתו פירש שאסורות כיון שאם היו צווחות היה מי שיצילם מידו. וי""מ שבן נצר לא בעל נשואות ומכך שלא אמרה לו שנשואה היא סימן שנתרצתה לו.</span>"	כתובות נא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצו. האם רשאי הבעל לומר ומדוע הרי גיטה וכתובתה 1) ותפדה את עצמה 2) ותרפא את עצמה? 	"1) אינו רשאי. רש""י (נא,א ד""ה אינו) פירש שכבר נתחייב בפדיה משנשבית. והתוס' (נב,ב ד""ה אמר) פירשו לפי שלא קבלה תשלום מפירות שאכל עד עכשיו.<br>2) רשאי. רש""י (שם ד""ה רשאי) פירש שהרפואה כמזונות ואין אדם חייב לזון גרושתו. והתוס' (שם) פירשו לפי שרפואה בכלל מזונות והרי קבלה כנגד מעשה ידיה שעד עכשיו."	כתובות נא - נב: ותוס'		
